פסק-דין בתיק ת"ק 21208-12-10

 לפני תביעה לפיצוי נזקי רכוש שנגרמו עקב תאונת דרכים.

1. על פי כתב התביעה ביום 30/12/09 בשעה 18:00, נסע התובע ישר בכביש דו סטרי, כאשר לפתע יצאה הנתבעת מחנייה פרטית בפראות וברוורס מבלי לשים לב לרכב התובע הנוסע ישר על הכביש, התובע בראותו את רכב הנתבעת נאלץ להטות את רכבו שמאלה לנתיב הנגדי בכדי להימנע מפגיעה. לפתע ומבלי לעצור הפנתה הנתבעת את רכבה שמאלה והתובע שטרם השלים את בריחתו מהנתבעת נפגע מרכבה של הנתבעת בצידו הימני.

2. לטענת התובע, הצדדים החליפו פרטים תוך שהנתבעת מצרה על נהיגתה בחוסר זהירות ומרגיעה את התובע כי מדובר ברכב ליסינג של עירייה וכי "אלדן" ישלמו על הכל. נזקי התובע הוערכו בחוות דעת שמאי בסך של 12,014 ש"ח . בצירוף ירידת ערך בסך של 2,000 ש"ח, הוצאות 1000 ש"ח, הפסד ימי עבודה 1000 ש"ח, אגרת בית משפט 500 ש"ח ועגמת נפש 2,000 ש"ח סה"כ 19,390 ש"ח.

3. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, כי נסעה בכביש דו מסלולי  והחלה בפניה שמאלה וזאת לאחר שראתה כי הנתיב פנוי, לפתע הגיח רכב התובע תוך שהוא עוקף את רכבה מצד שמאל ונוסע בנתיב הנגדי וכתוצאה מכך נפגע רכבה בצדו השמאלי. 

4. בקשתה של חברת "אלדן" להצטרף כנתבעת, שהוגשה ברגע האחרון, נדחתה בהחלטתי מיום 6/6/11.

5. בתאריך 6/6/11 התקיים דיון בנוכחות הצדדים ונשמעו עדויותיהם:

6. התובע העיד, כי נסע מצפון לדרום וכי בכביש אין פניות או עיקולים היכולים להסתיר את התנועה, מדובר בכביש ישר, התובע ראה את רכב הנתבעת יוצא מהחניה, כשהיא היתה בצד ימין של הכביש, יצאה ברוורס לכביש. כשראה שהנתבעת יוצאת אל הכביש סטה שמאלה על מנת לעקוף אותה, כשהיה מאוד קרוב לרכב של הנתבעת היא החלה לפנות שמאלה לכיוון רחוב קפסטט ולכן ניסה לברוח עוד יותר שמאלה על מנת להימנע מהפגיעה אך לא הצליח. והתאונה הייתה צד לצד וניתן לראות כי הפגיעה ברכבו של התובע הינה בצד ימין ושל הנתבעת בצד שמאל.

7. עוד מעיד התובע כי, המקום ממנו יצאה הנתבעת נמצא דרומית מהפניה לרח' קפסטט ולכן היה על הנתבעת לקחת רוורס בצורה נכבדה להתיישר ורק אז לבצע את הפנייה לרח' קפסטט.

8. הנתבעת העידה, כי חנתה במקביל למדרכה. כאשר הגיעה למרכז הכביש על מנת לפנות שמאלה לרחוב קפסטט לא הבחינה שהתובע מאחור, ראתה שהכביש ריק והרגישה את ה"בום" של הרכב הפוגע בה.

9. לשאלת בית המשפט כיצד לא ראתה הנתבעת את התובע עד לבום אם עשתה שתי פעולות שמחייבות התבוננות במראה, היא משיבה: "אני גם מתפלאה. הכביש היה ריק, זה לוקח זמן. זה שתי פעולות, הספקתי להגיע למרכז הכביש, הוא היה ריק" (עמ' 4 שורה 5).

10. בדיון האמור אושר לצדדים להגיש תמונות של מקום האירוע. התובע הגיש תמונות מטעמו.

דיון :

11. למעשה עומדות בפני בית המשפט שתי גרסאות. האחת של התובע, אשר עיקרה כי הנתבעת יצאה ברוורס, לא ראתה אותו ופגעה ברכבו בחלקו הימני עת ניסה לעקוף. השניה הינה, גרסתה של הנתבעת לפיה היא היתה במרכז הכביש על מנת לבצע פניה לרחוב קפסטט כאשר הכביש פנוי לחלוטין והתובע הגיח לפתע ועקף אותה. אולם עיון מעמיק אינו מחייב המסקנה כי אחד הצדדים משקר.

12. התובע צירף לכתב תביעתו תמונות ברורות ממקום האירוע. עוד צירף התובע לכתב תביעתו חוות דעת שמאי לפיה נפגע רכב התובע בצידו הימני וכי יש צורך בהחלפת דלת אחורית ימנית וכן דלת קדמית ימנית. הן תמונות המקום והן מהתמונות בחוות דעת השמאי ניתן לראות, כי הפגיעה ברכבו של התובע אכן נגרמה עקב התאונה, אך אין בהן כדי להכריע בין הצדדים.

13. הנתבעת אישרה, כי לא הבחינה ברכבו עת התכוונה לפנות לרחוב קפסטט. הנתבעת לא הצליחה להסביר לבית המשפט מדוע לא הבחינה בתובע, שהרי היא העידה כי אכן הסתכלה במראה ובחנה שהכביש ריק, ועדיין לא הצליחה להבחין בתובע עד שהרגישה את "בום" ההתנגשות ברכבה. הדבר מלמד בבירור על התרשלותה העיקרית של הנתבעת.

14. יש קושי גם בגרסת התובע אשר מחד טען בכתב תביעתו, כי בראותו את רכב הנתבעת נאלץ להטות את רכבו שמאלה לנתיב הנגדי בכדי להימנע מפגיעה, מאידך, בעדותו בבית המשפט אמר, כי כשראה שהנתבעת יוצאת אל הכביש סטה שמאלה על מנת לעקוף אותה,  משום שהעריך שהוא יכול לעבור משמאל, משמע שהסטייה לא נבעה מצורך חירום. כמובן שיש להעדיף את גרסתו בבית המשפט, שהיא הנוחה יותר לצד שכנגד, וכפי הנראה מדוייקת יותר.

15.  נפסק לא אחת שעל נהג לצפות להתנהגות לא אחראית של זולתו ולהיערך לה. התובע ראה, כי הנתבעת יוצאת אל הכביש ברוורס, אם היה ממתין ולא מנסה לעקוף את רכבה יכול והייתה נמנעת התאונה. יציאתה התמוהה בעת התקרבו חייב אותו לנהוג משנה זהירות, שכן ברור כי הנתבעת לא רואה אותו, משום מה, בשלב זה. אף אם לכאורה נעמדה במקום, ללא הסבר, לאחר הרוורס, חייב היה התובע להיזהר בטרם יתקדם.

16. התוצאה היא, אפוא, שלמרות שהנטל העיקרי לאחריות היא על הנתבעת אשר כלל לא ראתה את התובע, לתובע אשם תורם של ממש, והוא יישא גם כן באחריות חלקית בשל הטעות בשיקול הדעת, בהיקף של 30%.

17. נזקו של התובע, הכולל נזק לרכב ושכר טרחת שמאי, עומד על 12,890 ש"ח. על הנתבעת לשאת ב - 70% מנזק זה, היינו בסך 9,023 ש"ח.